תאונת דרכים קטלנית תגרור אחריה שימוע של הנהג האחראי למוות, מול קצין משטרה וכתב אישום בגין ביצוע עבירה של המתה. צורת המוות שונה בכל מקרה, כשלכל סוג עבירה צורת עונשין שונה. בית המשפט מתייחס ליסודות עובדתיים ונפשיים כדרך להכריע בפסק הדין בענייני מוות, כשהוא חוקר את הקשר בין התנהגותו של הנהג לנסיבות המוות של הקורבן.
קיבלתם כתב אישום בגין מעורבות בתאונת דרכים קטלנית? ריכזנו עבורכם במאמר את כל המידע הרלוונטי אודות העבירה.
להאזנה למאמר לחצו כאן:
תאונת דרכים קטלנית, חומרת העבירה
עקרון קדושת החיים – מערכת המשפט הישראלית, שואלת מושג זה מתחום הדת והמוסר. עקרון קדושת החיים הינו שמירה על חיים, בייחוד חיי אדם, מתוך הכרה בחשיבות העצומה שלהם עד כדי קדושה הגורמת להפקעתם מדיונים שונים. איסור זה כולל גדיעת חיי אדם. עקרון קדושת החיים בא לידי ביטוי גם בחקיקה של חוקים כנגד המתה בקלות דעת וגרימת מוות בגין רשלנות, קלות ראש או הריגה בכוונה.
תופעת הקטל בכבישים
מדי שנה נאספים נתונים רבים על התרחשותן של תאונות דרכים קטלניות, הגובות קורבנות תמימים. לעיתים בשל רשלנות, לעיתים בשל קלות דעת, ולפעמים גם בגלל שבריר שניה של חוסר תשומת לב. התאונות הללו קורות מהר כל כך, וכהרף עין, מי שהיה איתנו כבר איננו, מותיר אחריו הורים סדוקי-לב, בני זוג המומים ויתומים רכים בשנים. בית המשפט העליון קבע שיש לדאוג לצמצום תופעה מצערת זו ולמיגורה, ע"י נקיטה של אמצעי ענישה חמורים כלפי הנהגים האחראים על ההרג.
הגדרת תאונת דרכים קטלנית
תאונת דרכים קטלנית הינה תאונה בה קיפחו את חייהם אדם אחד או יותר. הנהג האחראי על התאונה, יקבל צו אישום במהלך שימוע על עבירה של הריגה, או על גרימת מוות ברשלנות, לפי נסיבות האירוע.
מהי מדיניות התביעה והענישה בתאונות דרכים המערבות עבירות של גרימת מוות?
המסגרת החוקית מחלקת את הענישה לשתי סוגי עבירות: גרימת מוות ברשלנות ועבירת הריגה, לכל אחת מהן דין שונה.
- דין הגורם מוות ברשלנות הינו מאסר של 3 שנים.
- דין הגורם למות אדם במחדל או במעשה, מה שמכונה עבירת הריגה, הינו מאסר של עד 20 שנים.
מהלך התביעה נגד נהג שהיה מעורב בתאונת דרכים קטלנית ומואשם בגרימת מוות
תוך שלושה ימים מיום התאונה, הנהג יזומן לשימוש שיערך בפני קצין משטרתי בדרגת מפקח ויותר מזה. במהלך השימוע יוכל הנהג לשטוח את טענותיו ולהשמיע את דבריו. קצין המשטרה יחליט האם יש יסוד סביר להגשה של כתב אישום נגד הנהג. ישנם מספר עונשים שמשטרת ישראל ובית דין למשפט תעבורה יכולים להשית עליו:
- משטרת ישראל או בית דין למשפט תעבורה עלולים לשלול לנהג את רישיונו לצמיתות או לפרק זמן ממושך.
- הנהג עלול לספוג עונש של מאסר על תנאי.
- הנהג עלול לספוג עונש של מאסר בפועל.
- בסמכותו של קצין המשטרה לשלול את רישיון הנהיגה של הנהג באופן מידי, לתקופה של 90 יום, פסילה זו נקראת – פסילה מנהלית.
לאחר שנערך השימוע, יקבע הקצין המשטרתי האם לזקוף לחובת הנהג כתב אישום בגין מעורבותו בתאונת דרכים קטלנית. במידה ואכן הוגש צו אישום נגדו, בסמכות המשטרה לשלול את רישיון הנהיגה של הנהג, עד תום ההליכים המשפטיים של התביעה. עד שלא יוכרע פסק הדין לגביו, לא יוכל הנאשם להמשיך לנהוג.
במקרה בו הינכם נאשמים בגרימת תאונת דרכים במהלך השירות הצבאי, חשוב שתדעו כי קיימים נהלים שונים ומחמירים עליהם דנו במאמר נפרד. לקריאה מעמיקה בנושא, ניתן להיכנס למאמר המלא.
גרימת מוות ברשלנות והמתה בקלות דעת, ההבדלים ביניהם
דיני המתה בחוק הישראלי מחלקים את סוגיה ל-3: רצח, כשהכוונה להריגה מכוונת, הריגה – מצב שבו הקטל נעשה מתוך פזיזות וספונטניות ולא בכוונה תחילה, וגרימת מוות כתוצאה מרשלנות. אנחנו נפרט על 2 אפשרויות מתוך השלוש שהזכרנו:
גרימת מוות ברשלנות
תאונת דרכים קטלנית שבוצעה על ידי נהג כתוצאה מרשלנות, נחשבת לעבירה הקלה ביותר מבין עבירות ההמתה השונות. כדי להכריע האם העבירה נעשתה אכן מתוך רשלנות, יש לוודא שהנהג לא ביצע אותה מתוך כוונת זדון, או מתוך פזיזות וקלות דעת. עונשו של הגורם מוות ברשלנות, הינו כפי שהזכרנו: 3 שנות מאסר.
המתה בקלות דעת
כאשר נהג נכנס לרכב, תוך שהוא נוטל סיכון גדול בנהיגה שלו, כמו למשל: כשהוא נוהג בשכרות, או שהוא נטל במהלך הנסיעה או לאחריה סמים קלים או קשים, הוא לוקח על עצמו אפשרות סבירה ביותר שהוא יגרום לאובדן של חיי אדם. גם כאשר מפר הנהג את חוקי התנועה באופן בולט, הוא מייצר סיכון גבוה מאוד, שכן הרמזורים, התמרורים ומעברי החציה אינם המלצה גרידא, הם נועדו ליצור סדר בכביש, ולמנוע תאונות דרכים מצערות.
במידה והנהג יווה שלא יקרה נזק, אולם התחזית השחורה ביותר התממשה, כלומר התרחש קטל על ידו, והוא גרם למוות של אדם או של כמה, העונש שיושת עליו הינו מאסר בפועל של 12 שנים. זאת בנוסף לרכיבי ענישה נוספים שעשויים להצטרף אל קוקטייל "המענקים" שהוא זכאי להם: קנס כספי, שלילת הרישיון לתקופה ממושכת, מאסר על תנאי למספר שנים וכן מתן פסילה מנהלית למשך 90 ימים.
כיצד נקבע האם תאונת הדרכים הקטלנית נעשתה מתוך רשלנות או מתוך קלות דעת?
בין היסודות הנפשיים של המתה מתוך רשלנות והמתה בקלות דעת, מפריד קו דקיק, כך שקשה מאוד להכריע באיזה אופן בוצעה העבירה. בית המשפט העליון מחלק את שתי סוגי העבירות לעבירה שנעשתה מתוך מודעות לתוצאותיה העתידיות, למול עבירה שנעשתה מחוסר מודעות. המתה בקלות דעת הינה עבירה שיש בה ממד של מודעות מצד הנהג הפוגע, ואילו עבירה של גרימת מוות ברשלנות, היא עבירה הנעשית מתוך חוסר מודעות.
בית המשפט העליון מתבסס בהכרעתו בין שני המקרים, על שתי חזקות: האחת גורסת כי אדם מודע לתוצאות מעשיו, והחזקה השנייה טוענת כי התרשלות רבתי מצביעה על יסוד נפשי של קלות דעת מצד הנהג האחראי על תאונת הדרכים הקטלנית. שתי חזקות אלו מלמדות על עבירה שנעשתה מתוך מודעות. בהכרעה בעניין תאונות דרכים קטלניות נחקק, כי אם התגלתה סטייה חמורה מהתנהגות המוגדרת כסבירה אצל הנהג, מוכרח שהתקיים היסוד הנפשי המודע של המתה בקלות דעת אצל הנהג.
קביעת היסוד הנפשי והיסוד העובדתי בתאונת דרכים קטלנית
עבירות המתה על שלל סוגיהן, ובכללן עבירות המתה בהתרחשות תאונות דרכים קטלניות, מוגדרות כעבירות תוצאתיות, כלומר, כדי להעמיד לדין נהג שפגע וגרם למוות, יש לוודא שאכן התרחשה התוצאה של מות אדם. כל עבירה פלילית מורכבת מ-2 יוסדות: יסוד עובדתי ויסוד נפשי. על פי בירור של יסודות אלו, יוכל בית המשפט לשייך לנהג את העבירה המדויקת מבחינה חוקית, ולהענישו בהתאם.
היסוד העובדתי בתאונת דרכים קטלנית, כיצד נקבע?
היסוד העובדתי קובע, שאין לייחס לאדם עבירה אם לא נעשה מעשה. היסוד העובדתי נבדק ב-3 דרכים:
- בית המשפט בודק את התנהגותו של הנהג הפוגע, הוא חוקר האם הנהג המעורב בתאונת דרכים קטלנית, אכן עשה מעשה שלא יעשה, וכן חוקר אם ביצע עבירה במחדל.
- בית המשפט בודק את נסיבות ביצוע העבירה, ואת הקשר הנסיבתי בין התנהגותו של הנהג הפוגע, לבין מות האדם בפועל. תפקידו של עו"ד לענייני תעבורה להפריך את הקשר בין תוצאת המוות של תאונת הדרכים הקטלנית, לבין התנהגותו של הנהג.
- בית המשפט יבדוק שאכן התקיימה התוצאה הקטלנית, ונהרג אדם או יותר כהשלכה ישירה לתאונת הדרכים.
היסוד הנפשי בתאונת דרכים קטלנית, כיצד נקבע?
actus non facit nisi mens sit rea, אמירה לטינית זו מבטאת את הרעיון כי אין להפליל את עושה המעשה הפלילי, אלא אם כן התלוותה למעשהו כוונה פלילית. הרכיבים המרכיבים את היסוד הנפשי הם 3: רכיבים קוגניטיביים כמו חשד ומודעות, רכיבים נורמטיביים כמו רשלנות, ורכיבים רצוניים כמו כוונה, קלות דעת ואדישות. רכיבים אלו יוצרים יחד את היסוד הנפשי. דרכי המשפט השונות בעולם מתייחסות ליסוד הנפשי בהבדלי ניואנסים. החוק הישראלי מחלק את היסוד הנפשי למצבים מנטליים שונים כמו: צפיות, כוונה, קלות דעת, רשלנות, חשד ונמנע מלברר. קביעת סוג היסוד הנפשי של הנהג החשוד על גרימת המוות ייעשה בהתאם לתשתית ראייתית, ובהתייחס בשיקולים של עניין לציבור.
מהם שיקולי עניין לציבור?
האינטרס הציבורי מחייב העמדה לדין של גורמי מוות בתאונות דרכים קטלניות. אולם, יש מקרים בהם על אף האמור, נסיבות התאונה יובילו להסרת כתב האישום או להגשת כתב אישום קל יותר כלפי הנהג הפוגע.
המקרים בהם יתכן ויוגש כתב אישום בגין רשלנות (למרות שיתכן והנהג ביצע את העבירה מתוך פזיזות וקלות דעת), או שתבוטל הגשת כתב האישום משיקולי עניין לציבור הם:
- הנאשם הרג בן משפחתו.
- הנהג האשם נפצע קשות, פיזית או נפשית.
הקלות אלו תינתנה במידה והנהג מוגדר כנורמטיבי, ואין לו עבר פלילי או תעבורה כבד.
דוגמאות ללימוד על היסוד הנפשי של הנהג על פי התנהגותו בכביש
ישנם מקרים רבים בהם ניתן ללמוד על היסוד הנפשי של הנהג הפוגע, על פי התנהגותו. נהיגה מסוכנת שיש בה צפיות גבוהה לתוצאה קטלנית, נחשבת כעבירה מודעת, בה מוטלת על הנהג אחריות לתוצאות מעשיו, בהיעדר הוכחות אחרות סותרות. להלן דוגמאות שונות מהן ניתן ללמוד על מודעות הנהג לכך שיתכן ויגרום לאובדן חיי אדם כתוצאה מנהיגה בתנאי סכנה:
| דוגמה | הסבר |
| "גניבת רמזור" | מעבר של הנהג בצומת מרומזר באור אדום, רגעים לאחר התחלפות הרמזור מכתום לאדום.
יש להבדיל בין "גניבת רמזור" המרחשת כאשר ישנה צפיות גבוהה לכך שייגרם נזק או מוות לאדם אחר, לבין מצב בו אין צפיות גבוהה להתרחשות התוצאה הקטלנית. נהג הנכנס לצומת מרומזר באור אדום במהירות גבוהה, ומגביר את מהירותו עוד יותר, סבירות גבוהה היא שיפגע ברכב שנסע בירוק, מה שיסתכם בכתב אישום נגדו בגין עבירת הריגה. לעומת זאת, נהג שנכנס לצומת פקוק ונסע באדום, או שנסע באדום שניה לאחר התחלפות הרמזור מכתום לאדום, צפיות התרחשות תאונה קטלנית היא סבירה פחות, ולכן סביר להניח שהוא יועמד לדין בגין רשלנות בלבד. |
| דריסה של הולך רגל במעבר חצייה | דריסה שהתבצעה מתוך מהירות נסיעה גבוהה מהמותר, וכן עקיפה של רכב מימין או משמאל, שעצר לפני מעבר החצייה. |
| חצייה של קו הפרדה רצוף | לדוגמה: עקיפה של רכב ארוך במיוחד, או עקיפת רכב כששדה הראייה של הנהג היה מוגבל מאוד. אלו הן נסיבות שיש בהן צפיות גבוהה לתוצאה של מות אדם. |
| הנהג הפוגע נהג מתוך שכרות | חוק העונשין קובע כי בנהיגה תחת השפעה של משקה או סם משכר יש צפיות גבוהה לגרימת מוות בדרכים. |
| הנהג הפוגע נהג ללא רישיון נהיגה | נהיגה ללא רישיון מעלה את הסבירות שתתרחש תוצאה של מוות, משום שחוסר הכשרה והסמכה כרוכים בלקיחת סיכון כי תתרחש תאונה. |
חשיבות עורך דין תעבורה בתיקי תאונות דרכים קטלניות
תביעה משפטית כנגד נהג שהיה מעורב בתאונת דרכים קטלנית, כרוכה בשלבים רבים ושונים, כשהליכי הדיון הפלילי הינם סבוכים מאוד, מה גם שבסופם עשוי הנאשם לצאת זכאי, או חלילה להתחייב בסדרת עונשים חמורים. אם נקראתם לשימוע בגין מעורבות בתאונת דרכים פלילית, חשוב מאוד שתפנו לעו"ד תעבורה למן הרגע הראשון. עו"ד תעבורה מכיר את הליכי התביעה היטב, ויוכל לתת הכוונה וייעוץ לדרכי הטיפול בכתב האישום.
במקרה בו עו"ד יצליח להוכיח כי אין הוכחות ברורות לביצוע העבירה, כתב האישום כרוך בפעולות בלתי חוקיות או שקיימים כשלים בירוקרטיים – אתם תצאו מההליך הפלילי לחיים ולשלום. באם אתם מואשמים בעבירה פלילית חמורה, כגון: המתה בקלות דעת, עליכם לפנות לעו"ד לענייני תעבורה מהרגע הראשון בו נפתח ההליך המנהלי. עו"ד יוכל לזהות האם ההאשמה הינה האשמת שווא. במקרים אחרים הוא יוכל לרכך את פסק הדין, לנתק קשר בין התנהגותו של הנהג לבין מות הקורבן ובמידה והצטברו ראיות חמורות כנגד הנהג, יוכל עו"ד להפחית מהן ולגבש במקצועיות גרסה מנוסחת היטב המשלבת עקביות, לצורך השגת התוצאות הטובות ביותר.
