עבירות המתה נחשבות לעבירות החמורות ביותר בחוק הישראלי, כאשר חוק העונשין על גרימת מוות הוא המחמיר ביותר מבין העבירות השונות. בעבר חולקו עבירות ההמתה ל-3 עבירות בלבד: רצח, עבירת הריגה וגרימת מוות ברשלנות. כיום, תאונת דרכים עם הרוגים יכולה לגרום להגשת כתב אישום נגד הנהג בגין אחת מ-5 עבירות שונות: רצח בנסיבות מחמירות, רצח, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, המתה בקלות דעת וגרם מוות ברשלנות. חלוקה זו מאפשרת צורת ענישה המותאמת במדויק לרמת חומרת העבירה.
הייתם מעורבים בתאונת דרכים עם הרוגים? אם חירותכם חשובה לכם, המאמר הזה בדיוק בשבילכם.
להאזנה למאמר לחצו כאן:
הרפורמה של שנת 2019, איך היא משפיעה על דיני התעבורה?
בינואר 2019 נכנסו לתוקף השינויים בחוק שיצרו מדרג חדש ומפורט יותר לעבירות ההמתה השונות. עד אז, נגרמו עיוותים שונים בפסקי הדין, כאשר נהגים שגרמו לתאונות דרכים עם הרוגים, נשאו באשמה מינימלית מבחינה מוסרית וקיבלו עונש מופחת או שמא להיפך. צורת הדירוג המפורטת החדשה, מאפשרת מתן עונשים בצורה מותאמת, כאשר לדוגמה, עבירות ההריגה הרלוונטיות לתאונות דרכים קטלניות, מוגדרות כעבירות המתה בקלות דעת ודינן הוא עד 12 שנות מאסר.
עבירה של גרימת מוות נותרה ללא שינוי, ועונשה עד 3 שנות מאסר. ישנה טענה כי החוק החדש מקל עם הנאשמים, כאשר בעבר הם יכלו לקבל עונש מאסר של עד 20 שנה, וכיום על אותה עבירה יוטל עליהם עונש של עד 12 שנות מאסר בלבד. אולם טענה זו איה מבוססת, כי בפועל, לא תועד תקדים בו נחתמה תביעה של תאונת דרכים קטלנית בגזר דין של 20 שנות מאסר.
תאונת דרכים קטלנית, מה ההגדרה החוקית שלה?
תאונת דרכים עם הרוגים, מכונה בשפה המשפטית: תאונת דרכים קטלנית. תאונת דרכים תיחשב כקטלנית, בתנאי שגרמה למותו של אדם אחד לפחות.
תאונת דרכים עם הרוגים, איך בוחרים איזו עבירה לייחס לנאשם?
עבירות המתה הנקשרות בתאונות דרכים עם הרוגים, עשויות להיות מסווגות תחת הגדרות שונות, כיצד יודעים לשייך את העבירה לקטגוריה הנכונה? כדי לייחס לנאשם את סוג העבירה הנכון, בית המשפט מבצע חקירה של שני רכיבי המעשה, המרכיבים כל עבירה פלילית: יסוד עובדתי ויסוד מעשי:
- היסוד העובדתי בעבירת המתה בתאונת דרכים עם הרוגים מתייחס לנתונים האובייקטיביים. עבירת המתה היא עבירה תוצאתית, ולכן ייבדק המקרה, האם תוצאותיו גרמו למוות של אדם אחד או יותר, בהיעדר תוצאה זו, לא יוגש נגד הנהג כתב אישום. בנוסף, התנהגותו של הנהג תיבדק, כאשר השאלות שתישאלנה הן: האם עבר הנהג עבירה במחדל? האם עשה הנהג מעשה שלא יעשה? גם נסיבות ביצוע העבירה תיבדקנה במסגרת בירור היסוד העובדתי. הקשר בין התנהגותו של הנהג החשוד לבין התוצאה הקטלנית, גם הוא ייחקר, ולפי כל אלו ייקבע סעיף העבירה של הנהג.
- היסוד הנפשי בעבירת המתה בתאונת דרכים עם הרוגים – ישנו כלל בפלילים האומר, כי עבירה פלילית שלא התלוותה אליה מחשבה פלילית לא תטיל אחריות פלילית על הנאשם. אי לכך יש לבדוק את היסוד הנפשי של המעשה כדי לקבוע האם נעשה מתוך מודעות והאם העבירה נעשתה בכוונה, מתוך קלות דעת מתוך פזיזות או מתוך רשלנות. בסיווג היסוד הנפשי ייבחנו רכיבים קוגניטיביים, רצוניים ונורמטיביים.
לדוגמה: אדם שנהג מתוך שכרות, כלומר, נטל סיכון בלתי סביר, והסיכון אכן התממש, למרות שהנהג קיווה שלא תתרחש תוצאה קטלנית, מוגדר כנאשם בעבירה של המתה בקלות דעת, מכיוון שנהג שיכור הנוהג ברכב, נוטל סיכון בלתי סביר.
בחירת הסעיף הנכון לעבירת ההמתה בתאונת דרכים עם הרוגים, תיבחן על פי שני פרמטרים
להלן שני הפרמטרים המשמשים לבחירת הסעיף ההולם ביותר בעבירת ההמתה בתאונת דרכים עם הרוגים: ראשית, בהתאם לתשתית הראייתית – הראיות של ביצוע העבירה וגרימה לתאונת דרכים עם הרוגים, תיאספנה ממספר מקורות: בוחן תנועה יאסוף ראיות מזירת התאונה על פי חישובים מתמטיים שונים, יילקחו בחשבון צילומים ממצלמות אבטחה באזור וצילומים מרכבים שהיו עדים לתאונה, עדות של עדי ראיה, עדות של הנחשד עצמו, סימנים בזירת התאונה כמו כתמים שונים על הכביש, וסימנים על הרכבים שהיו מעורבים בתאונה. כל אלו ועוד ירכיבו את התשתית הראייתית שתשפיע על קביעת סעיף העבירה. שנית, שיקולי עניין לציבור – ישנו אינטרס ציבורי בהעמדה לדין של הנהג הנאשם בגרימת מוות בתאונת דרכים קטלנית, זאת בשונה מתאונות דרכים עם נזקים לדוממים, שלא תמיד יידרש בגינן הגשת כתב אישום כלפי הנהג הפוגע, בשל שיקולי עניין לציבור.
אולם, גם במקרה של תאונת דרכים עם הרוגים, ייתכנו מצבים בהם לא יוגש כתב אישום כלל, או שיוגש כתב אישום בחומרה מופחתת, כמו: כתב אישום בגין גרימת מוות ברשלנות, למרות שנהג בקלות דעת. הנסיבות האפשריות הן:
- הנהג נפצע בעצמו בצורה קשה – פיזית או נפשית.
- הנהג הרג בן משפחתו.
במקרים אלו תיתכנה הקלות בחוק, אולם זאת רק בהתחשב בכך שהנהג הוגדר כנורמטיבי ואין לו עבר פלילי מכביד.
ההבדל בין עבירת קלות דעת לבין רשלנות
כיצד ניתן לדעת אלה עבירות המתה בוצעו מתוך רשלנות, ואילה בוצעו מתוך קלות דעת? קו ההפרדה בין שני יסודות נפשיים אלו הוא דק מאוד מה שדורש חקירה מעמיקה לפני סיווג העבירה.
בית המשפט העליון מתייחס לנושא הזה, כאשר הוא מציג את הקושי בהבדלת וסיווג העבירה תחת הסעיף הנכון. ככלל: עבירות המתה בקלות דעת הן עבירות שבוצעו מתוך מודעות, כאשר הנהג נטל סיכון לא סביר, בחושבו ובתקוותו כי הנורא מכל לא התרחש, מה שהתברר כתקוות שווא, כיוון שהוא גרם לבסוף לתאונת דרכים עם הרוגים.
לעומתה, עבירת גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים קטלנית, מתייחסת לעבירה שבוצעה מתוך חוסר מודעות לנזקים האפשריים, בשפה המשפטית חוסר מודעות זה מוגדר: כ"מודעות בכוח" , אולם האחריות מוטלת על הנהג מכיוון שהאדם הסביר היה יכול להיות מודע לתוצאות הקטלניות האפשריות שבנטילת סיכונים מסוימים.
אין דרך לבחון כליות ולב, בשל כך מעריך בית המשפט את קיומה של מודעות, לפי שתי חזקות:
- האדם מודע למשמעות התנהגותו ולתוצאות הצפויות שלה.
- התרשלות רבתי מלמדת על התנהגות בקלות דעת ביחס לתוצאה קטלנית צפויה.
בחקירת סוג העבירה המיוחסת לנהג בתאונת דרכים עם הרוגים, תיבדק התנהגות הנהג ותלמד האם היה מודע לתוצאות. נהיגה מסוכנת יכולה להעיד על כך שהנהג היה מודע לתוצאותיה האפשרויות של התאונה.
היסוד הנפשי נלמד מהתנהגות הנהג , להלן דוגמאות
ניתן ללמוד מהדוגמאות הבאות כי היה קיים בהם היסוד הנפשי של המתה בקלות דעת, דבר המחייב את העמדת הנהג לדין בשל עבירת הריגה. להלן דוגמאות לנהיגה מסוכנת שיש בה מודעות לתוצאות מוות אפשריות:
- נהג שפגע בהולך רגל במעבר חצייה, לאחר שנסע במהירות מופרזת וגרם למותו.
- דריסה למוות של הולך רגל במעבר חצייה, כאשר הנהג הפוגע עקף רכב שנעצר לפני מעבר החצייה, כדי לאפשר להולך הרגל מעבר בטוח.
- תאונת דרכים עם הרוגים אותה גרם נהג שנהג בשכרות או תחת השפעה של סמים.
- נהג שחצה קו הפרדה רצוף, תוך לקיחת סיכון ברור, כמו עקיפת רכב ארוך במיוחד, או עקיפת רכב כאשר שדה הראיה מוגבל.
- הנהג נסע במהירות מופרזת שאינה מתאימה באופן בולט, לתנאי הדרך.
- נהג שלא עבר הכשרה ואין ברשותו רישיון נהיגה. עובדה זו מלמדת על לקיחת סיכון בלתי סביר, משום שנהג שלא הוסמך עשוי לגרום לתאונה קטלנית בסבירות גבוהה מאוד.
- נהג שנסע ברמזור אדום – זאת במידה שצפיות התרחשות התאונה היתה גבוהה, לדוגמה: הנהג נכנס לצומת במהירות מופרזת והתפרץ לתוכה כמה שניות לאחר התחלפות הרמזור מכתום לאדום, כשהוא מאיץ מהירות, במידה ונהג זה פגע בעוצמה במכונית שנסעה באור ירוק, וגרם להרוגים, תיחשב עבירה זו כעבירה מודעת לכל דבר ועניין.
אולם נהג שנטל סיכון סביר, ונכנס לצומת באור אדום כאשר היה פקוק, ובכל אופן גרם לתאונת דרכים קטלנית, לא יוגדר כנאשם בעבירה של המתה בקלות דעת, אלא בנהיגה ברשלנות בלבד.
ככל שזמן השהייה של הרמזור האדום ארוך יותר, והנהג היה מודע לעובדה זו, גדל הסיכוי שגרימת המוות תיחשב כעבירה של קלות דעת.
יש לדעת כי מרבית הטיעונים של הנהגים הפוגעים בתאונות דרכים קטלניות, הם חוסר שימת לב לעובדות שגרמו לתאונה. עורך דין תעבורה מקצועי, יאמת טיעון זה בדרכים שונות ויקל על חומרת האישום, כשיגדיר את העבירה כגרימת מוות ברשלנות ולא המתה בקלות דעת – שהיא עבירה חמורה הרבה יותר.
תאונות דרכים עם הרוגים, מדיניות הענישה
עבירות ההמתה השונות מחייבות עונשים חמורים שונים. גרימת מוות ברשלנות לדוגמה: דינה ריצוי של עד 3 שנות מאסר, כאשר עורך דין תעבורה מיומן יכול לשכנע את בית המשפט להמיר את עונש המאסר בחודשי עבודות שירות. לעומתה המתה בקלות דעת תחייב את הנאשם בריצוי של עד 12 שנות מאסר. מכיוון שמהרגע הראשון, כל גרסה אותה מציג הנאשם, נכתבת ומתויקת בתיק הפלילי שלו, חשוב להיוועץ כבר מההתחלה עם עורך דין תעבורה שינחה את הנאשם איך להציג את עמדתו, דבר שעשוי להשפיע מאוד על צורת סיווג העבירה ומתן העונש, כאשר דבריו עשויים לקבוע האם העמדתו לדין תהיה בגין המתה בקלות דעת, גרימת מוות ברשלנות או שלא יוגש נגדו צו אישום כלל. יש לדעת כי מלבד עונשי מאסר, עשוי הנאשם בתאונת דרכים עם הרוגים לקבל מספר עונשים נלווים.
להלן פירוט העונשים הפוטנציאליים לנאשם בגרימת מוות בתאונת דרכים קטלנית:
| פסילה מנהלית | תחילת ההליך המנהלי הוא בשימוע אצל קצין משטרה, קצין זה בודק את גרסתו של הנאשם ואחראי לקבוע האם יש סבירות כי הנהג אשם בגרימת המוות, ולכן יש להגיש נגדו צו אישום. בסמכותו של קצין לשלול את רישיונו של הנאשם למשך תקופה של 90 יום לכל היותר. פסילה זו מכונה: פסילה מנהלית. |
| פסילת הרישיון לזמן ממושך | כמו שציינו, פסילה מנהלית מוגבלת לתקופה של 90 יום, בניגוד אליה, יכול בית המשפט לפסול את הרישיון של הנאשם למשך תקופה ממושכת לפי הנסיבות. כדי להשיב את הרישיון, יאלץ הנהג לעבור מבדקים במכון הרפואי לבטיחות בדרכים. |
| שלילת הרישיון עד תום ההליכים
המשפטיים בעניין תאונת הדרכים הקטלנית |
בנוסף לפסילה המנהלית, רשאי בית המשפט לקבוע פסילה של הרישיון עד לתום ההליכים המשפטיים, וזאת כדי למנוע סיכון של משתמשי הכביש. יש לזכור שזמן התביעה עשוי להתארך על פני פרק זמן ארוך, זאת בשל העומס בבתי המשפט, בית המשפט רשאי להרחיק את הנאשם ממושב הנהג משך כל זמן ההליך המשפטי. |
| ענישה של מאסר בפועל | בית המשפט רשאי להטיל על הנאשם, עונש מאסר בפועל, במידה ואכן הורשע בביצוע העבירה. עבירות ההמתה בישראל חולקו ל-5 קטגוריות שונות, כשכל עבירה נושאת עונש אחר. כאשר עבירה של גרימת מוות ברשלנות דינה עד 3 שנות מאסר, ואילו המתה בקלות דעת דינה עד 12 שנות מאסר בפועל. |
| עבודות שירות | נהג שהוטל עליו עונש מאסר בפועל של מספר חודשים, רשאי לבקש המרה של העונש בעבודות שירות. ישנם מקרים בהם הנהג לא הורשע, אולם בית המשפט רשאי להטיל עליו עבודות שירות בהתאם לנסיבות. |
| קנס כספי | מעורבות בתאונת דרכים קטלנית עלולה לעלות לנהג בקנס כספי גבוה בהתאם להכרעת בית המשפט לתעבורה. |
עורך דין תעבורה בטיפול תיקי תאונות דרכים עם הרוגים
כפי שראינו במאמר זה, גרימת מוות בתאונות דרכים קטלניות עלולה לעלות לנאשם מחיר כבד של עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס כספי ועבודות שירות, בהתאם לחומרת העבירה. בית המשפט רואה בעבירות של גדיעת חיי אדם מעשה חמור ומעוניין למצות את מלוא חומרת הדין עם האשמים. ישנה חשיבות רבה מאוד לייצוג מקצועי הולם בבית המשפט, ובהדרכה של הנאשם בכל מהלך התביעה, עובדה העשויה להשפיע על הפחתה משמעותית בעונש הצפוי, עד הסרה של כתב האישום וזיכוי מלא.
